המסע שלי

שמי רונה מריאמי, אני אשה, אמא ל-6: 2 שנולדו ו-4 שלא נולדו, הטרוסקסואלית ותומכת בזכויות נשים.

נולדתי, גדלתי וגרתי ב-3 מקומות שונים, ביבשות שונות ואני בטוחה שיש בי קצת מכל מקום.

אם הייתן שואלות אותי לפני כמה שנים איפה התחיל המסע שלי, סביר להניח שזה מה שהייתי אומרת:

​

המסע שלי התחיל כשהייתי בת 16. קיבלתי את הגלולה והגינקולוג אפילו לא הסתכל לי בעיניים, שלא לומר בדק אותי. הייתי על גלולות כ-16 שנים ורק אחרי 4 הפלות ו-2 ניתוחים קיסריים חירום, גיליתי לתדהמתי הרבה שאסור היה לי לקחת גלולות או כל צורה של אמצעי מניעה הורמונליים בגלל קרישיות יתר שהתגלתה שיש לי. אף אחד מעולם לא בדק את זה לאורך השנים הרבות שנטלתי את הורמונים סינטטיים (גלולות).

 

לאחר הלידה של ילדי השני, רופאת הנשים שלי אמרה לי שמאחר ואסור לי הורמונים היא פשוט תתקין לי התקן נחושת, ושמחתי שיש לי אופציה אחרת. היא התקינה לי, ונשבעת שבמשך 3 ימים כאבה לי הבטן ממש. הייתי עם אקמול במשך שלושה ימים!

 

אבל, לצערי אחרי לא הרבה חודשים השיער התחיל לנשור לי. מי שעברה לידה יודעת מה זו נשירה, אבל זה היה משהו אחר!!! שנמשך לאורך הרבה מאוד זמן. חיפשתי את הסיבה לכך, עשיתי המון בדיקות, הלכתי לנטורופטית ואפילו השיער נשלח לבדיקת מתכות כבדות. הכל היה תקין, חוץ מערכי דלקתיות מערכתית בדם.

ואז נפל לנו האסימון.

​

ההתקן!

 

אחרי שהוצאתי אותו, הבנתי שיש לי בעיה. מה עכשיו? הורמונים אסור לי, התקן נחושת לא מיטיב איתי, וקונדומים לא מתאים לו (כן, אני יודעת...). אז מה לעזאזל האופציות?

התחלתי לחפש אופציה אחרת וכך נתקלתי במודעות לפוריות דרך איזה פוסט באיזו קבוצה בפייסבוק.  

כל כך שמחתי למצוא את זה! החלטתי לקנות את הספר של טוני ושלר וללמוד ממנו את שיטת המודעות לפוריות. ברגע שקראתי אותו, נדהמתי מכל המידע הזה שלא ידעתי על הגוף שלי.

​

בדיוק הנקתי את הבן הצעיר, והווסת שלי חזרה לאחר 11 חודשים אחרי הלידה, ועדיין לא יכולתי לקרוא את סימני הגוף שלי כי הם לא היו ברורים כמו שחשבתי שהם יהיו.

אז החלטתי לעשות מעשה ונרשמתי ללמוד עם מנחה, ועשיתי קורס מקוון. עדיין הנקתי בזמן שעשיתי את הקורס ולא באמת הייתי על זה, ולא עבדתי עם החוקים, ונכנסתי להיריון לא רצוי. לצערי, הגוף שלי עשה מה שהוא יודע לעשות, וחוויתי הפלה טבעית. ידעתי שהבעיה הייתה ביישום החוקים ודיברתי עם המורה שלי והחלטנו שהאופציה הטובה ביותר תהיה להכניס התקן נחושת (שוב!) ולתרגל מודעות לפוריות כך שעד שארגיש מספיק בטוחה בעצמי ובשיטה ואז להוציא אותו. לאחר מספר חודשים אכן הוצאתי את ההתקן (כן, השיער שוב נשר) ומאז אני מתרגלת מודעות לפוריות.

​

אני מרגישה שהידע הזה צריך להיות בידיים שלנו, שצריך ללמד אותנו על הגוף שלנו. אני מרגישה שאנחנו צריכות להחזיר את הידע הזה ולעבוד עם הגוף שלנו ולא נגדו.

נרשמתי לתוכנית של שנתיים עם (THE WELL (Grace of the Moon כדי ללמוד להיות מנחה של שיטה שנקראת סיפטו-תרמל בדיקה אחת. סיימתי את הלימודים ב- 2019 אבל הרגשתי שזה לא מספיק לי. רציתי את היכולת לעזור ליותר נשים בדרך שלהן, במצב הייחודי שלהן. לכן מאז נרשמתי ולמדתי עוד שלוש שיטות של מודעות לפוריות:

בילינגס- מתבססת רק על נוזלי צוואר הרחם.

FEMM- בדיקה של נוזלי צוואר הרחם ומקלוני ביוץ.

NFPTA- סימפטו-ת'רמל שתי בדיקות.

 

אבל,

​

המסע שלי התחיל קודם.

לפני מספר חודשים אמא שלי נפטרה, ובזמן שהייתי איתה למדתי שסבתא שלי זכרונה לברכה, עברה 36 הפלות ואמא שלי עברה מעל 10 הפלות ואני, אני רק 4...

​

אם אסתכל על התמונה הגדולה יותר, הדרך של סבתא שלי, ואמא שלי הם חלק מהמסע שלי.

אני מאמינה שאני נמצאת בדיוק במקום שאני אמורה להיות ברמה הבינ-דורות.

אשמח לשמוע ממך איפה זה פוגש אותך?

זה המסע שלי וארגיש לכבוד להיות חלק מהמסע שלך.